הוטל מונטיפיורי

חתונה מתקרבת של זוג חברים +2 ימי הולדת (אחד מהם שלי!) הובילו אותנו אחר כבוד להוטל מונטיפיורי במסגרת עסקית צהריים. אף שמבחינתי העיצוב והאווירה הם רק שחקן משני לאוכל, במקרה של הוטל מונטיפיורי מדובר בחוויה שונה לגמרי. מלון הבוטיק היפהפיה הזה עורר בי תשוקות הדוניסטיות בלתי נשלטות. שילובים דרמטיים של שחור (אפילו הרצפה כהה ממש) ולבן צחור, עם אור רך וסידורי פרחים מרהיבים (אותה חנות פרחים שדואגת לסידורי הפרחים בקופי בר ובבראסרי), השתלבו לחווית אירוח מהפנטת.

העסקית משתלמת ביותר – מנה ראשונה, מנה עיקרית, משהו מתוק וקפה במחיר המנה העיקרית. הסופרלטיבים עוברים לכיוון האוכל: לראשונות נדגמו מרק אפונה מצויין, סלט עוף ואטריות צלופן שהיה מאכזב (בדיעבד המנה הכי פחות טובה בכל הארוחה), עם רוטב לא טעים, וקרפצ'יו פילה עם שמן אגוזים שהיה טעים ומיוחד. המנות הראשונות לוו בשמפניירה (קונטרה לסלסילה המסורתית?) עם פלוטים קריספיים (כמו באגט, רק קטן ורזה) וחמאה. למנות העיקריות הבחור שלידי הזמין שניצל עגל. לרוב אני מעקמת את האף על הזמנות חסרות מעוף שכאלה, אבל השניצל היה עצום בגודלו וטעים מאוד והחזרתי את אפי למצב מאונך רגיל. לאור המלצות חוזרות ונשנות, הזמנתי את מנת צלע החזיר במנצ'גו ובייקון בתוספת פירה… רק החיוך הענק שהתפרש על פני יכול היה להעיד עד כמה זה טעים, משמין, ומיוחד. בפשטות מדובר בחטא טהור (הן קלורית והן דתית) שעשה את המנה טעימה אפילו יותר. הזוג המתחתן הזמינו סטייק קצוץ – לרוב אני מעדיפה את הסטייק שלי במרקם של סטייק ולא של המבורגר, וכבר טעמתי סטייקצוץ ברפאל שאכזב אותי מרות, אבל מזמינת המנה אמרה שברגע שהודיעו על המנה הזו כל הקלפים נטרפו והיא לא יכולה להזמין שום דבר אחר, ושזה נורא נורא טעים. נו שויין, לא מתערבים לכלה to be בצלחת. הבחור, לעומת זאת, הזמין מנה שעוררה את בלוטות הטעם שלי ולא בכדי – סינטה עם פטריות יער.  מנה מעולה!

באגף המתוקים – אכלנו מרק פירות טריים שהיה מרענן והתאים לסיום ארוחה כבדה ולימונשלי, שהיה by far אחד הקינוחים המופלאים  – שכבות של שברי עוגיות חמאה, קרם לימון וקצפת וניל. קלאסי לחובבי הקינוחים הלא מאוד מתוקים.