רחוב אלנבי לוקה בפיצול אישיות מובנה. מחד, הרחוב מפויח ונראה כי אין קו אוטובוס תל אביבי שפוסח עליו, טיפוסים מפוקפקים, בחורות העוסקות במקצוע העתיק בעולם, דרי-רחוב ומועדוני חשפנות הפזורים בו הופכים אותו לסתם מגעיל ביום וסליזי על גבול המלחיץ בלילה. מאידך, הוא נמתח עד הים, חוצה את רוטשילד המטופח והבורגני, מנקז אליו את שינקין, נחלת בנימין ושוק הכרמל התוססים וכמעט כל בניין בו הוא יהלום אדריכלי בלתי מלוטש. גם רדיו רוסקו אימצה את הסגנון הדו-קוטבי. המעטפת החיצונית נראית כמו עוד בניין מט לנפול, עם שלט צבעוני קטן שמעיד על קיומה של הבטחה לבאים. כשעוברים את חדר המדרגות (מרצפות מצוירות – סימן ראשון לטובה) נכנסים למבואה פורחת ונעימה, ולמסעדת רדיו רוסקו.
העסקית של רדיו רוסקו משתלמת למדי ומוגשת גם בימי שישי עד השעה 17:00. במחיר המנה העיקרית ניתן לקבל ראשונה ושתיה (ובתוספת 10 ₪ ניתן לשדרג לכוס יין הבית האיטלקי שהיה לא רע בכלל…).
סלסילת לחמים
סלט ירקות – מלפפון, עגבנייה, פלפלים, בצל סגול, בזיליקום, קרוטונים, גבינת פטה, ויניגרט בלסמי. מנה גדולה, סלט טרי וטעים עם המון מרכיבים.
סלט ירקות
קפרזה – What you see is what you get. פרוסות עגבניה, מוצרלה איכותית, בזיליקום מתובלים בשמן זית, מלח גס, ופלפל שחור. מנה קצת קטנה, בגדר טעימה, לעומת שאר הראשונות.
קפרזה
בנוסף נדגמו שני מרקים:
מרק מינסטרונה – קלאסיקה איטלקית כפרית עשויה היטב.
מרק מינסטרונה
מרק עדשים כתומות – עדשים, גזר ובצל עם כוסברה וחריפות מתונה, מנה מצוינת והחוליה החזקה של המנות הראשונות.
מרק עדשים
בגזרת העיקריות אכלנו:
פיצה ביאנקה עם מיקס פטריות, שמן טרטופו וגבינת פרובלונה (56 ₪) – כוכב הערב. כמו כל דבר בחיים, גם פיצה מורכבת משלושה מרכיבים – רוטב עגבניות מצוין, בצק (דק ופריך!) וגבינת מוצרלה איכותית. פיצה ביאנקה (פיצה "לבנה", ללא רוטב עגבניות) תמיד נחשדת מבחינתי כחילול השילוש הקדוש ואילו הפעם, לא זו בלבד שלא הורגש חסרונו אלא שאם היה שם רוטב הוא היה פוגם באיזון המוצלח של המנה. הפטריות וניחוח הטרטופו (מעין כמהין איטלקיות) שהגיע מהשמן היו נהדרים והבצק היה מושלם.
פיצה ביאנקה עם מיקס פטריות, שמן טרטופו וגבינת פרובלונה
פטוצ'יני בולונז – ראגו בקר, ירקות שורש ועגבניות (65 ₪) – מנה מצוינת, כמות משמחת של בשר שבושל ארוכות עם ירקות השורש עד שטעמם התמזג בתוכו. הפסטה היתה נהדרת גם היא ולדעתי המוצלחת מבין כל מנות הפסטה שהוזמנו.
פטוצ'יני בולונז
טליאטלה פטריות יער – רצועות פסטה טרייה, פטריות יער, כרישה, צלפים וגבינת פקורינו (62 ₪). פטריות היער היו בשרניות וטעמן המיוחד ניכר במנה. יחד עם הצלפים והלימוניות הטובה שהורגשה ברוטב החמאה נוצרה מנה טובה מאוד. דווקא הפקורינו הורגשה פחות במנה וחבל.
טליאטלה פטריות יער
טליאטלה שרימפס – רצועות פסטה טרייה, שרימפס, לבבות ארטישוק וסומק (69 ₪). דווקא המנה המעניינת יותר מבחינת החומרים התגלתה כמאכזבת. רצועות הפסטה נדבקו זו לזו למעין גוש בצק, המנה היתה יבשה כמעט לחלוטין, ללא רוטב שילחלח אותה, השרימפס והארטישוק כשלעצמם היו טובים וטעימים אבל משהו לא התחבר בצורה קוהרנטית.
טליאטלה שרימפס
סקלופיני חזה עוף עם פטריות וזוקיני בחמאת לימון (58 ₪) – המנה הזו הבהירה כי (יסלח לי האלוהים) דרך המלך לאכול חזה עוף היא להקפיץ אותו בהרבה מאוד חמאה. נתח עבה ורך על מצע זוקיני ופטריות שהוקפצו גם הן באותה חמאה לימונית נהדרת. מנה טובה מאוד.
סקלופיני חזה עוף עם פטריות וזוקיני בחמאת לימון
פילה דניס עם תרד מאודה ותפוחי-אדמה בתנור (88 ₪)– עוד מנה פשוטה ומוצלחת. הדג נצרב על הפלנצ'ה ותובל בעדינות ותוספת התרד והתפו"א היתה טובה וטעימה (גם היא, עם הרבה חמאה).
פילה דניס עם תרד מאודה ותפוחי-אדמה בתנור
לקינוח הוזמן טירמיסו די רוסקו (29 ₪) – מצוין עם מרירות עדינה בלבד של קפה וקרם שמנת-מסקרפונה נהדר ולא מתוק מדי.
טירמיסו
בנוסף קיבלנו סלסילת מאפים חביבה על חשבון הבית (win-win situation – סוף היום התקרב והמסעדה החליטה לעשות שימוש מושכל במאפי הבוקר שנותרו ועל הדרך לפנק שולחן שמח).
סלסילת מאפי בוקר
לסיכום: מסעדה קטנה ונעימה, לא מכוונת גבוה מדי ולכן פוגעת בול. 4 בצלצלים.
שאלוטס בעיר הגדולה 