מסעדות טאפאס מעוררות בי אמביוולנטיות קלה. מחד, אין חולק כי הקונספט מאפשר לטעום הרבה יותר מנות – עובדה משמחת לכל הדעות. מאידך, בכל פעם שצלוחית קטנטנה (וחלקן באמת הגיעו מארץ ליליפוט) עשתה את דרכה לשולחננו ליבי נצבט לרגע באכזבה. עם זאת, ההיעדרות המשפחתית המכוונת ממסעדות טאפאס היתה חייבת להגיע אל קיצה ויום הולדתה של אמי נבחר למאורע המכונן. המנות, בדומה לספר בישול טוב, מחולקות לקטגוריות: ירקות, בשר, ים, סביצ'ה (מעולם הים והיבשה גם יחד), מאפים, פאיות וחמון. המלצרית המליצה על 3-4 טאפאסים לאדם. הזמנו בתחילה כ-2 טאפאס מכל קטגוריה (פרט לחמון). המנות החלו לטפטף אט אט לשולחננו, כשכל צלוחית מעוררת מיד את אותה אמביוולנטיות לעיל…
הזמנו –
– צ'מפניוס רייאנס – פטריות שמפיניון ממולאות בצנוברים, גבינת צאן ושבבי פרמזן. לשמחתנו הרבה התגנבה לשולחננו בטעות (או שמא במכוון) צלוחית נוספת של אותה המנה. המנה היתה טובה, הפטריות היו בשרניות והמילוי היה מצויין. רק הרוטב הלבן שעיטר את תחתית הצלחת היה מוזר מעט ובלי טעם מובחן.
– פאטאס ברבאס – קוביות תפו"א מטוגנות ברוטב עגבניות ואיולי. בתחילה הוטרדנו מהזמנת מנה "מקדונלד'סית" באופיה אבל המלצרית המליצה וחובבת הפחמימות במשפחה הנהנה בהתלהבות ובעינים כלות. היה טעים על אף הפשטות ומשביע (ואין זה עניין של מה בכך).
– פאן אי טרס סלסאס – סלסילה מפתה עם 3 לחמניות ו-3 פיתות קטנות שמעליהן תלולית רסק עגבניות, מלוות ב-3 רטבים: גוואקמולי, פלפלים ושמן צ'ילי. מנת לחם מוצלחת ביותר שחוסלה (לדאבוננו) בחוסר תיאום מדאיג עם קצב הגעת המנות לשולחן.
– סינטה קון טרס פימיינטוס – סינטה בקראסט פלפל שחור, מלווה ברוטב איולי. המנה עשויה מדיום רייר, הגיעה קצת קרה לטעמי אך הייתה טעימה מאוד ולכן נסלח לה על הטמפרטורה הפושרת.
– פינצ'ו דה לומו– שיפוט פילה בקר על ריבת שאלוט. ט-ע-י-ם. פיסות הבשר שופדו על מקל רוזמרין ולצידו נחה ריבת השאלוט המצויינת. הצטערתי לחלוק J
– מנת ספיישל – שווארמת טלה ברוטב טחינה – מנה מצויינת.
– אמפנדייאס דה קרנה– 2 כיסוני בצק ממולאים בבשר טחון. הבצק היה פריך ושחמחם והמילוי היה טוב מאוד.
– צ'יפירונס קון חודיאס נגראס – בייבי קלמרי על מצע שעועית שחורה. תבשיל שעועית צ'ולנטי, שבתוכו שובצו מעט קלמרי קטנטנים. אפילו הסולד מקטניות נאלץ להודות כי המנה נעימה לו, אם כי ריבוי הבייביס היה מיטיב עמה.
– סביצ'ה טונה אדומה בוינגרט צ'ילי, אבוקדו וסלט ירוקים ארומטי. בתחילה חשקנו בטונה אדומה צרובה אך המלצרית האסרטיבית כיוונה אותנו הישר לזרועותיה של המנה הנפלאה הזו. פיסות טונה פזורות בנונשלנטיות בין עלעלים ואבוקדו. שילוב מצויין של רכיבים והצלחת לוקקה עד תומה.
– מנת ספיישל – סביצ'ה פלמידה לבנה עם מנגו, אננס ותחמיץ הדרים – הו, האושר. ה-מנה של הארוחה, אקזוטית במידה בשל הפירות, הנתחים עדינים ומלאי טעם של הפלמידה ספגו את התחמיץ והשתלבו באלגנטיות עם המנגו והאננס. קלישאתי ככל שישמע, מדובר בחגיגה של טעמים בפה.
– פאייה נגרה – פאייה שחורה (בשל שימוש בדיו של תמנון) של פירות ים. הזמנו את המנה הגדולה (72 ₪) שכן חובבי פירות ים אנו, ואכן התגלתה כסיפור הצלחה מלבב. למרבה הצער, אחרי המנה הזו, שהגיעה אחרונה, נסתם הגולל על קיבתנו (מי יותר מי פחות, אני הייתי מסתדרת עם איזה צ'וריסו שמנמן).
חשבוננו הסתכם ב-350 ₪ ל-5 אנשים (את הקינוח בחרנו לאכול במקום אחר)+ 45 ש"ח דמי חליצה. משתלם ביותר ומומלץ בחום.
שאלוטס בעיר הגדולה 